אני לא בן אדם מסודר
בואו נתחיל בהודאה: אני לא בחור מאורגן. מעולם לא הייתי.
ניסיתי הכול. Notion עם הדפים המקוננים והמסדים היפהפיים שלו. Microsoft Planner עם משימות צבעוניות. משימות Outlook מסונכרנות ליומן. עשרות אפליקציות todo שהבטיחו “המערכת האחת שסוף סוף תעבוד.” אפילו קבעתי פגישות עם עצמי כדי להכריח זמן מיקוד.
שום דבר לא החזיק יותר משבוע-שבועיים.
הבעיה לא הייתה בכלים — הם היו בסדר. הבעיה הייתי אני. כל מערכת פרודוקטיביות דורשת שני דברים שאני לא טוב בהם: כוח רצון (לשמור על ההרגל) ולזכור להשתמש בכלי (מה שאירוני, כי בדיוק בשביל זה הכלי קיים).
הייתי מקים היררכיות משימות מורכבות, מרגיש פרודוקטיבי שלושה ימים, ואז שוכח לבדוק את האפליקציה. שבועיים אחר כך הייתי מגלה backlog של משימות שעבר זמנן שלועגות לי מ-notification badge שלמדתי להתעלם ממנו.
ואז AI שינה הכול
הנה מה שונה ב-AI: AI לא שוכח. AI לא צריך כוח רצון. AI פשוט עובד.
בניגוד לאפליקציית todo שיושבת שם פסיבית ומחכה שאני אזכור שהיא קיימת, סוכני AI יכולים:
- לזכור דברים שאני שוכח (כמו ההחלטה שקיבלתי לפני שלושה שבועות על ארכיטקטורת cluster)
- לדון איתי בדברים (לא סתם לבצע פקודות, אלא לחשוב יחד על tradeoffs)
- לחקור ולחפש (בזמן שאני בפגישות או ישן)
- להמשיך לעבוד כשאני מפסיק (כי הם לא מתעייפים ולא מוסחים)
הנקודה האחרונה הזו היא פריצת הדרך. אני לא צריך לתחזק את המערכת. המערכת מתחזקת את עצמה.
זה חלק 0 בסדרה על הנדסת תוכנה AI-native. החלקים הבאים צוללים להרכב צוות (חלק 1: צוות הנדסת AI הראשון), שיתוף ידע (חלק 2: ידע ארגוני לצוותי AI), תיאום רב-צוותי (חלק 3: Squad עם SubSquads), ובעיות מערכות מבוזרות בסקייל (חלק 4: כששמונה ראלפים נלחמים על לוגין אחד). הפוסט הזה הוא הסיפור האישי — איך הגעתי לפה, איך נראה יום העבודה שלי, ולמה דווקא זה עובד כשכלום אחר לא עבד.
🔗 כל ההגדרות בקוד פתוח: squad-personal-demo — ralph-watch loop, squad-monitor, Outlook COM automation, podcaster, ועוד.
Squad — מכפיל הכוח שלי
כמו שאתם כבר יודעים מהפוסטים הקודמים שלי, Squad באמת נתן לי מכפיל כוח. אני אוהב כמה קל להתאים את הצוות למה שאני צריך — ללמד אותו את מתודולוגיות העבודה, מומחיות התחום, והכישורים שאני רוצה שישתמש בהם. זה לא framework נוקשה; זה יותר כמו לגייס עובדים שאפשר לעצב מחדש תוך כדי תנועה.
התחלתי בהתחלה בלייצר Squad פרטי משלי ונתתי לו גישה לריפואים האחרים שרציתי שיסרוק כדי שיצבור יותר ידע על מה שאני עובד עליו. השימוש בפקודת upstream של Squad עזר לי לבנות את המבנה הנכון — לרשת החלטות, כישורים, והקשר צוותי מ-squads הוריים בלי להעתיק-להדביק הכול.
ופה זה נהיה כיף: אני אוהב Star Trek. אני אוהב את הפרסונות שם. רציתי שה-Squad שלי יתנהג כמו דמויות Star Trek אמיתיות, אז… עשיתי את זה 🙂. רשימת הצוות שלי (ב-.squad/team.md) כוללת את Picard כמוביל, B’Elanna על תשתיות, Worf על אבטחה, Data כמומחה קוד, Seven על מחקר ותיעוד, וגם Kes על תקשורת ותזמון, Neelix ככתב חדשות, ו-Ralph שומר על תור המשימות 24/7. לכל אחד יש קובץ charter — מסמך markdown שמגדיר בדיוק מי הם, מה הם מחזיקים, ואיך הם חושבים. זה כמו לכתוב character sheets ל-RPG שולחני, רק שהדמויות האלה באמת עובדות.
Onboarding ל-Squad
אבל ליצור את הרשימה זה רק חצי מהסיפור. יש שלב onboarding שלם שרוב האנשים מדלגים עליו — וזה עושה הבדל עצום.
כשהקמתי את ה-Squad לראשונה, לא סתם קיבלתי את ה-cast הדיפולטי והמשכתי הלאה. אמרתי ל-squad באמת לחשוב אם צריך חברי צוות נוספים. איזו מומחיות הפרויקט הזה דורש שהרשימה הראשונית לא מכסה? אל תיקחו את ברירות המחדל — תעריכו את הפערים. זה בדיוק מה שעושים כששמים צוות אמיתי: מסתכלים על מרחב הבעיה ומבינים מי צריך.
ובדיוק ככה קרה. ידעתי שאעבוד עם תשתיות Azure, אז הוספתי מומחה Azure. ידעתי שעבודת רגולציה ו-compliance מגיעה, אז הוספתי אדם compliance. הצוות גדל בהתאם למה שהפרויקט באמת צריך, לא לפי איזה template מוכן מראש.
החלק הגדול השני הוא tooling. squad בלי האינטגרציות הנכונות זה כמו מהנדס בלי גישה למערכות שהוא צריך לעבוד עליהן. אז במהלך ה-onboarding, ציינתי בדיוק אילו MCP servers — Model Context Protocol servers — ה-squad צריך: Azure DevOps, GitHub, Playwright, EngineeringHub, ואחרים. אמרתי ל-squad להגדיר אותם גם גלובלית על המכונה שלי (~/.copilot/mcp-config.json) וגם ספציפית לריפו (.github/copilot/). אותו דבר עם skills — התקנתי את אלה שה-squad יצטרך לפרויקט הספציפי הזה.
ככה ה-squad מקבל את “ארגז הכלים” שלו. ה-MCPs וה-skills הם מה שמאפשר לסוכנים באמת לתקשר עם מערכות אמיתיות — ליצור PRs, לשאול pipelines, לגלוש בדפי web, לחפש דוקומנטציה. בלעדיהם, יש לכם סוכנים חכמים שלא יכולים לעשות כלום. איתם, הסוכנים יכולים להגיע לעולם האמיתי ולעשות דברים.
GitHub Issues + Project Board — מערכת ה-Todo שלי
Squad כבר יודע איך להריץ משימות בהתבסס על issues ב-GitHub, אז בניתי מערכת labels וסטטוסים מעל זה. התברר שזו מערכת הפרודוקטיביות שנכשלתי לתחזק במשך 20 שנה — כי הפעם, אני לא זה שמתחזק אותה.
אני מתחיל משימה ביצירת issue וקביעת הסטטוס ל-“Todo.” Squad מרים את זה, מעביר ל-“In Progress” אוטומטית, ואם הוא צריך שאני אבדוק משהו או אקבל החלטה שהוא לא יכול לקבל לבד, הוא מעביר ל-“Pending User” או “Blocked” או “For Review.” אני אף פעם לא צריך להזיז כרטיסים על board. ה-board פשוט משקף את המציאות.
כדי שיהיה לי עוד יותר קל ליצור משימות, ביקשתי מ-Squad לבנות issue template (squad-task.yml ב-.github/ISSUE_TEMPLATE/) שממלא מראש הכול עם הלייבלים הנכונים. עכשיו ליצור משימה זה ממש: כותרת, תיאור, שליחה. זהו.
והנה הדבר שגרם לזה לעבוד בשבילי: GitHub עובד מעולה במובייל. דפדפן או אפליקציה, לא משנה. אני יכול להוסיף משימות מהטלפון בזמן שאני מטייל עם הכלב, ואני יכול לראות איך הן מתקדמות גם כשאני רחוק מהמחשב. בפעם הראשונה, יש לי מערכת משימות שאני באמת משתמש בה — כי היא דורשת ממני כמעט אפס מאמץ.
ה-GitHub Project Board שלי — מערכת המשימות הראשונה שבאמת דבקתי בה
לדבר עם ה-Squad שלי
עוד דבר נחמד בשימוש ב-GitHub issues כשדרה: אמרתי ל-Squad שלי תמיד לכתוב את התגובות שלהם שם — הניתוחים שלהם, השאלות אליי, עדכוני התקדמות. הכול ב-thread אחד לכל משימה.
גם אמרתי להם תמיד לשים TLDR בשבילי בתחילת כל תגובה. כי בואו נהיה כנים, לפעמים סוכן כותב ניתוח של 2,000 מילים ואני פשוט צריך את גרסת שלוש המשפטים. ה-TLDR תמיד שם. אם אני רוצה להעמיק, ההקשר המלא מתחת.
אז עכשיו ה-workflow שלי הוא: אני קורא את ה-TLDR, כותב את ההוראות שלי או נותן הכוונה טובה יותר ישירות בתגובות ה-issue, מחזיר את הסטטוס ל-“Todo,” והם מרימים את זה שוב. זה כמו שיחה רצה — רק שהכול מתועד, ניתן לחיפוש, ושום דבר לא הולך לאיבוד בגלילת צ’אט.
בריפו האישי שלי, אני מאפשר ל-Squad שלי ליצור ולאשר PRs בעצמם. זה אולי נשמע מפחיד, אבל בכנות זה עובד מעולה. הם כותבים קוד, יוצרים PR, עושים review, ומרג’ים. אני קופץ פנימה רק כשמשהו נוגע בתחומים שחשובים לי או כש-issue מסומן ל-review שלי.
שיחה אמיתית עם ה-Squad שלי ב-GitHub issue — TLDR למעלה, ניתוח מלא מתחת
פרויקטי צד
לפעמים ה-Squad מחליט שהוא צריך לפתח כלי או לבדוק משהו או לייצר artifacts כמו דוחות ומסמכים שלא צריכים לשבת בריפו הראשי של Squad. ואני מבין את זה — אתם לא רוצים שהריפו הראשי יהיה עמוס בדשבורדים ניסיוניים וסקריפטים עזר.
אז לימדתי את ה-Squad שלי לנהל ריפואים משלהם כשצריך. בדיוק כמו שכל מהנדס בצוות אמיתי היה עושה! אם הם צריכים כלי עצמאי, הם יוצרים ריפו, בונים שם, ומקשרים חזרה לפרויקט הראשי.
כמה דוגמאות:
- squad-monitor — דשבורד ניטור real-time לצפייה במה שה-Squad עושה. ה-Squad שלי בנה אותו, ביקשתי מהם לעשות אותו open source, ועכשיו הוא חי ב-github.com/tamirdresher/squad-monitor.
- cli-tunnel — כלי לגישת טרמינל מרחוק בזמן דמואים ומצגות.
- squad-personal-demo — כל ההגדרות המנוקות שלי כולל ralph-watch, סקריפטים, skills, ו-config: github.com/tamirdresher/squad-personal-demo.
זה מרגיש טבעי באופן מוזר. הם מקימים ריפואים בדיוק כמו שמהנדס היה אומר “הי, אני הולך לבנות את זה בריפו נפרד כדי שלא יעמיס על הפרויקט הראשי.”
לולאת Ralph
כולם כבר יודעים מה זה Ralph, נכון? Squad מגיע עם Ralph מובנה — הוא ה-work monitor שיודע לבדוק issues ולפתור אותם. אבל הנה העניין: כשאין יותר משימות ממתינות כי כולן מחכות לי, Ralph פשוט… עוצר. משימה הושלמה, אין מה לעשות.
אז הוספתי שכבה נוספת מסביב ל-Ralph של Squad — לולאה חיצונית שבעצם יודעת לשמור שדברים ימשיכו. היא מושכת את הקוד האחרון מהריפו, בודקת אם יש משימות ממתינות, ומפעילה תהליך Copilot חדש. אפשר לראות את הסקריפט המלא בריפו הדמו שלי: ralph-watch.ps1.
1
agency copilot --yolo --autopilot --agent squad -p $prompt
הערה: agency הוא CLI wrapper פנימי של Microsoft מסביב Copilot. זה לא חשוב לפוסט הזה — הכול פה עובד אותו דבר עם Copilot CLI הרגיל ישירות.
שתי החלטות עיצוב מרכזיות כאן. ראשית, אני תמיד מושך את הגרסה האחרונה לפני כל סבב — כי ה-prompts, ההחלטות, הכלים, הכישורים וכל השאר של ה-Squad חיים בריפו. בין סבבים, הסוכנים שלי אולי עדכנו charter, למדו skill חדש, או שינו כלל routing. למשוך מבטיח ש-Ralph תמיד עובד עם ההקשר הכי עדכני. שנית, אני תמיד מפעיל תהליך Copilot חדש במקום לעשות reuse — זה מאפשר ל-Copilot עצמו לאסוף עדכונים להגדרות סוכנים, MCP servers, או הגדרות כלים שהשתנו מאז הסבב האחרון.
ה-prompt שאני מעביר ל-Ralph די מפורט. הנה איך הוא נראה (מקוצר):
class="highlight">1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
Ralph, Go! MAXIMIZE PARALLELISM: For every round, identify ALL actionable
issues and spawn agents for ALL of them simultaneously — do NOT work on
issues one at a time. If there are 5 actionable issues, spawn 5 agents
in one turn.
MULTI-REPO WATCH: In addition to tamresearch1, also scan
tamirdresher/squad-monitor for actionable issues.
TEAMS & EMAIL MONITORING (do this EVERY round):
1. Use WorkIQ to check Teams messages mentioning me in the last 30 minutes
2. Check emails sent to me in the last hour with action items
3. For each actionable item: create a GitHub issue or comment on existing one
4. Do NOT create duplicates. Do NOT spam.
אבל ralph-watch.ps1 הוא הרבה יותר מלולאת while (true) פשוטה. בואו נעבור על מה שהוא באמת עושה:
שומר instance יחיד. הוא משתמש ב-mutex מערכתי (Global\RalphWatch_tamresearch1) כדי לוודא בוודאות שרק Ralph אחד רץ על המכונה. אם instance ישן תקוע מ-crash, הוא מזהה את זה ומסיים אותו. בנוסף יש lockfile (.ralph-watch.lock) שכלים חיצוניים כמו Squad Monitor יכולים לקרוא כדי לראות את הסטטוס של Ralph.
הלולאה הראשית. כל 5 דקות, Ralph:
- מריץ את Squad Scheduler (
Invoke-SquadScheduler.ps1) להפעלת משימות מתוזמנות - מושך את הקוד האחרון מהריפו
- מריץ ניטור הודעות Teams (כל סבב שלישי, ימי חול בלבד)
- מפעיל סשן agency copilot מלא עם prompt מפורט
לוגים מובנים. כל סבב מקבל רשומה עם timestamp, מספר סבב, exit code, משך, ומטריקות (issues שנסגרו, PRs שמורג’ו, פעולות סוכנים). הלוגים עושים rotation ב-500 רשומות או 1MB, מה שמגיע קודם.
Heartbeat. קובץ JSON (~/.squad/ralph-heartbeat.json) מתעדכן לפני ואחרי כל סבב עם הסטטוס הנוכחי, מטריקות, ו-PID. Squad Monitor קורא את זה כדי להציג בריאות real-time.
התראות Teams על כשלים. אם Ralph מגיע ל-3 כשלים רצופים או יותר, הוא שולח התראת Teams עם Adaptive Card שמראה את מספר הכשלים, exit code אחרון, ו-timestamp. ככה אני יודע שמשהו לא בסדר גם אם אני לא מסתכל על הטרמינל.
class="highlight">1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
while ($true) {
$round++
# Run Squad Scheduler for scheduled tasks
& .squad\scripts\Invoke-SquadScheduler.ps1 -Provider "local-polling"
# Pull latest code
git fetch; git pull
# Update heartbeat: status = running
Update-Heartbeat -Round $round -Status "running"
# Run the actual Copilot session
agency copilot --yolo --autopilot --agent squad -p $prompt
# Log results, update heartbeat, check for failure alerts
Write-RalphLog -Round $round -ExitCode $LASTEXITCODE
if ($consecutiveFailures -ge 3) {
Send-TeamsAlert -Round $round -ConsecutiveFailures $consecutiveFailures
}
Start-Sleep -Seconds ($intervalMinutes * 60)
}
זו לא ארכיטקטורה מתוחכמת. זה סקריפט PowerShell שרץ לנצח. אבל ה-observability, מעקות הבטיחות, אינטגרציית ה-scheduler — אלה מה שהופך אותו אמין מספיק לעזוב לרוץ ללא השגחה ימים שלמים.
לולאת השמירה של Ralph בפעולה — סורק ברציפות למשימות חדשות
סריקה אוטומטית של מיילים וצ’אטים
רציתי שה-Squad שלי יהיה פרואקטיבי. לא סתם לחכות שאני אצור issues — רציתי שהם יביאו לתשומת ליבי דברים שאני צריך לדעת עליהם, יזכירו לי דברים שאני שוכח, וילמדו על מה הקבוצה שלי עובדת כדי שאני תמיד יהיה מעודכן.
אם יש ADR חדש (Architecture Decision Record) מצוות אחר, אני רוצה שה-Squad שלי יבדוק אותו ויראה אם גם אני צריך לעשות משהו. אם יש תקרית, אני רוצה שהם ינסו למצוא פתרון וילמדו מהדיון. אם מישהו מזכיר אותי ב-Teams או שולח לי מייל עם פריטי פעולה, אני רוצה שזה ייתפס.
אז באמצעות WorkIQ MCP server ו-Playwright, לימדתי את ה-Squad שלי לקרוא מעת לעת את כל מה שקורה סביבי — ויש המון מה שקורה. הם סורקים ערוצי Teams, מנתחים מיילים, בודקים אזכורים, ומעבדים הכול. Kes (סוכנת התקשורת שלי) משתמשת ב-Outlook COM automation על Windows כדי לקרוא ולנהל מיילים ישירות.
והנה החלק המגניב: בהתבסס על הסריקה, הלמידה, והתובנות האלה, Squad פשוט פותח עוד issues לעצמו אוטומגית והעבודה ממשיכה. אם הודעת Teams נראית כמו משהו שאני צריך לטפל בו, הם יוצרים GitHub issue עם לייבל “teams-bridge” וסיכום קצר. אם זה רק אינפורמטיבי, הם מדלגים. ה-prompt של Ralph אומר מפורשות “אל תספאמו — תעלו פריטים רק אם הם באמת דורשים את תשומת הלב של תמיר.”
GitHub issue שנוצר אוטומטית מהודעת Teams — עם הלייבל teams-bridge
תקשורת דו-כיוונית
דבר אחד שהפתיע אותי: כמה טבעית התקשורת עם ה-Squad הפכה להיות. זה לא “אני נותן פקודות למכונה.” זה יותר כמו “אני עובד עם צוות שמבין את ההקשר שלי.”
כשאני כותב “זה לא מה שהתכוונתי, תשנה את הגישה,” הם לא סתם מבצעים — הם שואלים שאלות הבהרה, מציעים אלטרנטיבות, ומסבירים למה הם בחרו בגישה מסוימת. זה דו-שיח אמיתי.
תזמון — החלום של כל אדם לא מאורגן
אחד הדברים שהכי שמחו אותי: ה-Squad שלי מנהל לוח זמנים שאני אף פעם לא הצלחתי לנהל בעצמי.
ב-.squad/schedule.json יש משימות מתוזמנות שרצות אוטומטית — סריקת חדשות בבוקר, בדיקת הודעות Teams כל 20 דקות, דוח יומי. Ralph מפעיל את ה-scheduler בתחילת כל סבב. אם משימה נכשלת, היא עושה retry. אם היא נכשלת שלוש פעמים, אני מקבל התראה.
בפעם הראשונה בחיים, יש לי שגרה יומית שרצה ללא תלות בכוח הרצון שלי. ה-Squad הוא ה-discipline שתמיד חסר לי.
כשה-AI שלך מאורגן יותר ממך
תרומות ל-Squad עצמו
כשמשתמשים בכלי כל יום, מגלים דברים שחסרים. אז התחלתי לתרום בחזרה לפרויקט Squad עצמו:
- ADO Adapter (PR #191) — הוספתי תמיכה ב-Azure DevOps כפלטפורמת ניהול עבודה
- CommunicationAdapter (PR #263) — הפשטת תקשורת כדי ש-Squad יוכל לדבר דרך ערוצים שונים
- SubSquads (PR #272) — שינוי שם ומבנה של איך צוותים מקוננים עובדים
- Upstream & Watch (PR #280) — חיבור לולאת watch וסנכרון upstream ב-CLI
- Test resilience (PR #283) — שיפור יציבות בדיקות ב-CI
- Remote Control — ה-squad start –tunnel שמאפשר לשלוט ב-Squad מהטלפון
התרומות האלה לא היו מתוכננות. הן צמחו משימוש יומיומי — הייתי נתקל במגבלה, ה-Squad שלי היה חוקר פתרון, Data היה מממש אותו, ואני הייתי שולח PR ל-upstream. הגבול בין “להשתמש בכלי” ל”לבנות כלי” נמחק לגמרי.
היום יום שלי
אז עכשיו היום-יום שלי זה בעצם לשבת מול ה-GitHub project board ולתת הוראות לצוות ה-Squad שלי ולפקח על מה שהם עושים. אני בודק את העבודה שלהם, מקבל החלטות שהם לא יכולים לקבל, ומכוון אותם כשהם תקועים.
תמיד יש לי את סוכן ה-Squad רץ ב-CLI שלי, אז אני תמיד יכול לשאול אותם למה הם עושים משהו או לעבוד ביחד על החלטה. זה כמו שיש מהנדס בכיר תמיד זמין ל-pair — רק שהוא אף פעם לא אומר “אני בפגישה” או “תן לי לחזור אליך מחר.”
לפעמים ה-Squad מחליט לפתוח issue לעצמו — כמו “הי, שמתי לב שאינדקס התיעוד שלנו לא מעודכן, אני צריך לתקן את זה.” זה ממש כיף. הוא פרואקטיבי בצורה שאני, האדם הלא מאורגן, אף פעם לא מצליח להיות.
אני באמת מרגיש שזו הרחבת המוח שלי. לא תחליף — אני עדיין מקבל את כל ההחלטות החשובות. אבל הוא זוכר כל מה שאני שוכח, עושה את הדברים המעצבנים שאני מתמהמה לגביהם, ושומר על כל המערכת רצה בזמן שאני מתמקד בחלקים שבאמת צריכים אדם.
מה הלאה
אני עובד עם Brady לראות איך squads יכולים לדבר אחד עם השני ולהאציל משימות מעבר לגבולות squad. תחשבו על זה כמו צוותים שונים בארגון שלכם שלפעמים צריכים לעבוד ביחד — כל אחד עם המומחיות, היכולות, והגישות שלו. squad אחד מטפל בתשתיות, אחר מטפל בדוקומנטציה, והם יכולים להעביר פריטי עבודה אחד לשני בלי שאדם ישחק שוטר תנועה.
וגם — וזה קצת מצחיק — ביקשתי מה-Squad שלי ליצור מנגנון שאשתי תוכל לשלוח לי משימות וה-Squad שלי יתחיל לבצע אותן בשבילי. שששש, אל תספרו לה 😄
השתקפות כנה
אני לא יודע כמה רחוק אני יכול לקחת את זה. יש ימים שזה מרגיש שאני באמת פרודוקטיבי פי 10. ימים אחרים, אני מבלה יותר זמן בלתקן טעויות של סוכנים ממה שהייתי מבלה בלעשות את המשימה בעצמי.
אבל הנה מה שאני יודע בוודאות: היחסים שלי עם כלי פרודוקטיביות השתנו מהיסוד. עשרים שנה, כל מערכת דרשה ממני להשתנות — להיות יותר ממושמע, יותר מאורגן, יותר עקבי. AI הוא הגישה הראשונה שפוגשת אותי איפה שאני. הוא מסתגל לכאוס שלי במקום לדרוש שאני אסתגל למבנה שלו.
Squad לא מושלם. הסוכנים לפעמים נכנסים לחורי ארנב. עלויות tokens יכולות לזנק במשימות מחקר מורכבות. לולאת Ralph לפעמים מרימה issue שהיה צריך להשאיר בשקט. אבל המגמה ברורה: כל שבוע, המערכת נהיית קצת יותר חכמה, קצת יותר אוטונומית, קצת יותר כמו הרחבת המוח שתמיד רציתי.
אני לא מנהל משימות יותר. אני מנהל החלטות. ה-squad עושה את כל השאר — מחקר, קוד, PRs, מרג’ים, סגירת issues, שליחת הודעות. אני רק בודק ומאשר.
אם אתם רוצים לראות איך כל זה עובד בפועל, הנה ההגדרות המלאות שלי: squad-personal-demo.
אני מאורגן על ידי AI עכשיו. ואף פעם לא חשבתי שאגיד את זה. 🖖
📚 Series: Scaling AI-Native Software Engineering
- חלק 0: מאורגן על ידי AI — איך Squad שינה את שגרת העבודה היומית שלי ← אתם כאן
- חלק 1: ההתנגדות חסרת תועלת — צוות הנדסת AI הראשון שלך בעבודה
- חלק 2: הקולקטיב — ידע ארגוני לצוותי AI
- חלק 3: Unimatrix Zero — צוותים מרובים, ריפו אחד עם SubSquads
- חלק 4: כששמונה ראלפים נלחמים על לוגין אחד — מערכות מבוזרות בצוותי AI